אנקדוטות: חמישה קצרים לכבוד 25 שנה לסיינפלד

6 תגובות

 

 ובינתיים ביקום מקביל, כפי שנהוג לומר, חוגגים 25 שנה לסדרה סיינפלד, שכידוע תרמה לשפה האנגלית מונחים וצירופי לשון מוצלחים במיוחד, שרבים מהם הפכו לחלק אינטגרלי מהשפה. בחרתי חמישה.

המונח האהוב עליי הוא regift ו-regifter - שקוף, ישיר ולא מתחכם. זה מנהג גאוני, שכמה מהסיפורים המביכים שהוא אחראי להם הגיעו למעמד של מיתוסים. העברת מתנה למישהו אחר היא שיטה עתיקת יומין מלפני עידן ה"פתק החלפה". הסבתות שלנו נהגו לעשות את זה. בין השלדים בארון, היה להן מדף מיוחד גם לכל המתנות שהן קיבלו (וממש לא היו צריכות) ותכננו לתת למישהו אחר בבוא היום.

 

Spongeworthy של איליין הוא הגרסה המוצלחת והחיננית בהרבה לשווה זיון. איליין אוספת בפניקה את כל הספוגיות שנותרו בבתי המרקחת של מנהטן משנודע לה על הפסקת ייצורן. באופן טבעי, כל ספוגית היא בבחינת מוצר יקר ערך ולכן אין להקל ראש בבזבוז ספוגית. כל גבר פוטנציאלי צריך לעבור את מבחן הספוגית.

 

איך אפשר בלי Yada, Yada, Yada? לא הומצא בסיינפלד, אבל תפס כמו אש בשדה קוצים מאז הסדרה. משמש כמעין גרסה משופרת ל"וכו' וכו'" או "בלה, בלה, בלה". יאדה, יאדה, יאדה הוא הדרך לקצר סיפור ארוך ומרובה פרטים או להעלים פרטים חשובים מסיפור עסיסי.


 

Not that there's anything wrong with thatג'רי וג'ורג מזוהים בטעות כזוג ומנסים להבהיר שהם לא הומואים, לא שיש לי משהו נגד הומואים / לא שמשהו לא בסדר בזה. הפרק זכה בפרס מטעם GLAAD - ארגון לזכויות הומוסקסואלים ולסביות.

I prefer not to run - אני מעדיף שלא לרוץ / להתחרות / להתמודד – הגרסה הסיינפלדית לאמירה האיקונית של בארטלבי הלבלר,
גיבורו של הרמן מלוויל – I would prefer not to. ג'רי סיינפלד נמנע מתחרות ריצה חוזרת עם יריב ותיק מימי התיכון.

 



לקריאה נוספת:
ה"רולינג סטון" – 15 מונחים מסיינפלד, כאן

ה"ניו יורק פוסט" – 25 התרומות המוצלחות ביותר של סיינפלד לשפה האנגלית, כאן

מילון סיינפלד, כאן

ה"גרדיאן" – בוחן פתע: זהו את השורות הגדולות של סיינפלד, כאן

 

הטל ספק בכול

10 תגובות

מפעם לפעם אנחנו רואים שיתופי פעולה בין בלוגים העוסקים בתחומים דומים, ולאחרונה היה שת"פ מרתק בין בלוגים ספרותיים. הוא כונה "שאלה עוברת" ואפשר לקרוא עליו ולהיכנס לרשומות המעניינות דרך הבלוג של ירין כץ, קורא בספרים.
גם אנחנו, כמה מתרגמים, החלטנו להתכנס לפגישה וירטואלית, להזים את השמועות על מיזנתרופיה וכישורים חברתיים מפוקפקים ולחבר רשימת טיפים, או ליתר דיוק לחשוב מה הכי חשוב לנו להגיד למתרגמים אחרים. ההנחיות היו ליצור קשר עם מתרגם או מתרגמת שאנחנו מעריכים, לבקש מהם עצה למתרגמים ולהוסיף טיפ אחד משלנו.
היוזמה הגיעה מיעל כהנא-שדמי, יעל סלע-שפירו ואינגה מיכאלי, והיא שימחה אותי במיוחד, כי כשפתחתי את הבלוג שלי (באיחור אופנתי, עכשיו שיש האומרים שבלוגים הם פאסה…) גייסתי אומץ, יצרתי קשר והצגתי את עצמי ואת הבלוג החדש. זו הזדמנות להגיד להן, ולענבל שגיב-נקדימון, נינה רימון-דייוויס ושלומית עוזיאל, תודה על התגובות וההיענות. נעים ומחזק להרגיש חלק מקהילה, גם אם היא וירטואלית, במיוחד אחרי שנים רבות של עבודה לבד ובשקט.

טיפים. מי לא אוהב טיפים? דף החדשות שלי בפייסבוק מלא טיפים. 5 טיפים לחיים שמחים יותר, 7 טיפים לאריכות ימים מהאישה השנייה הכי מבוגרת בעולם, 21 מקומות שאנחנו חייבים להספיק לראות לפני שנמות וכו'.

המתרגם שממנו ביקשתי לתת טיפ למתרגמים מתחילים וותיקים כאחד הוא אנתוני בריס.

טוני היה מורה שלי כשלמדתי תרגום בבית ברל. הוא תרגם, בין השאר, את יורם קניוק לאנגלית, והוא מתרגם מחזות ותיק. על ספרו של יורם קניוק חיים על נייר זכוכית בתרגומו של בריס כתבה סוזן זונטג:
One of the novelists I have discovered in translation.

בטוני, מורה מעולה ואיש עם הומור בריטי משובח, בחרתי בין השאר כי שתיים מהעצות שהוא נתן לנו בזמנו נחרתו עמוק בזיכרוני. מדובר בעצות לא מילוליות, במחוות גופניות, שנועדו להדגים מהי חירות המתרגם בעיניו. העצה הראשונה הובעה בהצבת שתי כפות הידיים זו מול זו ובדחיפה החוצה שלהן, כאילו מנסים להרחיב משהו. את העצה השנייה הוא הביע בעמידה במקום ובצעד ימינה או שמאלה, כמי שנמצא בתוך מקום מגודר ויוצא ממנו החוצה. הכוונה כמובן להדגים את ההכרח "לצאת" לעתים מהטקסט שמתרגמים.

הטיפ של טוני לרשומה זו הוא: אחד הדברים הכי חשובים שמתרגם חייב לדעת הוא מתי להגיד אני לא יודע.

One of the most important things a translator must know is knowing when to say I don't know.

ME_390_3MagicWords-640x199

[קרדיט: פה]

לא נותר לי אלא להסכים בכל פה.
אחרי התלבטויות החלטתי שהטיפ שלי הוא להטיל ספק. לא אשכח איך לפני שנים רבות קראתי ב"הארץ" על הפילוסוף הצרפתי מישל פוקולט (כן, בחיי). מובן שמותר לטעות, זה אנושי, וכולנו טועים (ומה יותר קל מלהזדעזע מטעויות של אחרים?). אבל ספק ומעט חשדנות בריאה עשויים למנוע טעויות מסוימות. באחד הספרים הראשונים שתרגמתי, להוצאת רסלינג, העברתי את הטקסט המתורגם לעורך המדעי עם שאלות והערות. על פרק 5 קיבלתי ממנו את ההערה הזאת, השמורה לי עד היום במייל:

מצ"ב פרק חמישי – שמשום מה היה רצוף אי בטחון וספק עצמי כמעט תמיד בלא שום סיבה. את מתרגמת ממש מעולה – אולי בגלל הספק העצמי המייסר הזה

אני רוצה לקוות שחלק מחוסר הביטחון והספק העצמי מאחוריי, אבל אני חושבת שמידה מסוימת ומינון בריא של התכונות האלה, יחד עם מעט ענווה, הכרחיים לעבודת תרגום מצפּוּנית וטובה, כי כשעולה ספק חושבים שוב, בודקים, מחפשים, שואלים ומתייעצים.

לסיום, כל הבלוגים המשתתפים היום נמצאים ברשימת הקריאה הקבועה שלי, כולם מצוינים ומומלצים ולכל אחד הנישה המיוחדת שלו (הוסיפו אותם לרשימת הקריאה שלכם, אם טרם עשיתם זאת!):

יעל כהנא-שדמי
http://yaeltranslation.com/

תומר בן-אהרון
www.tomerbenaharon.com

ענבל שגיב- נקדימון

http://www.metargemet.com/

אינגה מיכאלי
http://im-translator.net

נינה רימון-דיוויס
http://take-ninas-word-for-it.blogspot.co.il

דנית בן-קיקי
http://danitbk.wordpress.com

שירלי פינצי-לב
http://italkit.wordpress.com

פאר פרידמן
http://makropulos.net

גילי בר-הלל
http://gilibarhillel.wordpress.com

שלומית עוזיאל
http://shlomitouziel.wordpress.com

יעל סלע-שפירו
http://transela.com

על תסביך סינדרלה ותופעות אחרות

9 תגובות

העיסוק הגובר בהשמנת יתר, בבריאות ובמראה חיצוני מניב תופעות מעניינות וים של מילים חדשות ומונחים חדשים. על שיעורי האוביסיטי – שְמֵנוּת לפי האקדמיה ללשון עברית או השמנת יתר – הגדלים בארצות הברית בפרט ובעולם בכלל אנחנו שומעים ללא הרף, ויש כמובן רמות שונות. השמנת היתר המסוכנת נקראת בעברית (חידוש נחמד של האקדמיה) אַבֶּסֶת, מונח שהאקדמיה, כך נדמה, לא ממש שלמה אתו בעצמה.

נוסף על אוביסיטי מדברים היום יותר על גלוביסיטי - שילוב של המילים global ו-obesity – מונח שטבע ארגון הבריאות העולמי:

At the other end of the malnutrition scale, obesity is one of today's most blatantly visible — yet most neglected — public health problems. Paradoxically coexisting with undernutrition, an escalating global epidemic of overweight and obesity — "globesity" — is taking over many parts of the world. If immediate action is not taken, millions will suffer from an array of serious health disorders

Controlling the global obesity epidemic, World Health Organization


למרבה האירוניה, כפי שנכתב בציטוט, השמנת יתר עולמית ותת-תזונה דרות בכפיפה אחת ומהוות סיכון אדיר, כל אחת בנישה שלה, לבני אדם בכל העולם.

מ-globesity נגזר מונח חדש – toebesity - כף רגל, או בוהן ליתר דיוק, שמנה.

הפתרון ל"בעיה" זו, פתרון המכונה הליך סינדרלה או ניתוח סינדרלה, צובר פופולריות מדאיגה משהו. מדובר בניתוח שמטרתו להתאים את כף הרגל הנשית לנעל מעצבים (אם בהצרה או עיצוב של כף הרגל ואם בריפוד העקב שמטרתו לאפשר נעילת עקבים גבוהים במיוחד). רעיון העוועים הזה, המזכיר כמובן מנהגים סיניים עתיקי יומין, נקרא גם Loub job על שם  מעצב הנעליים המפורסם כריסטיאן לובוטין. כבוד להיות אדם שעל שמו נקרא הליך ניתוחי שלא היה מבייש את האינקוויזיציה הספרדית ואני מציעה אפוא לשנות את Loub job ל-Loubotomy.
תמורת בין 500 דולר לאלף דולר ומעלה אפשר להפוך לסינדרלה, בתנאי שכף הרגל מתאימה או עברה התאמה לנעל הנחשקת. To die for.

 

Loubs


תופעה זו ותופעות דומות אחרות יוצרות בקרב מגזרים מסוימים הבחנה "מעמדית". נשים שלא יעברו אי אילו פרוצדורות קוסמטיות, אם מסיבות כלכליות ואם מסיבות אחרות, יסבלו כביכול מנחיתות. נשים אלה ישתייכו למעמד קוסמטי נמוך -
 cosmetic underclass.


Gus McGrouther, Britain's first professor of plastic surgery, warns that we are in danger of creating a "cosmetic underclass", a lumpen mass of self-loathing, ordinary-looking people who avoid surgical enhancement for fear of the knife, or silicone poisoning, and lose out as a result.

—Lesley White, "What happened to your face?," The Times, February 11, 1996


מונחים אחרים ברוח הזמן הם Freshman 15 - המשקל בפאונדים שסטודנטים בקולג' מעלים בממוצע בשנה הראשונה ללימודיהם.

Generation XL - דור האקסטרה לארג'.

Facebook facelift - ניתוחים קוסמטיים שאנשים עוברים כדי להיראות טוב יותר בפייסבוק (מה קרה לפוטושופ הישן והטוב??):

An increasing number of young people are going for cosmetic surgery so that their profile pictures look perfect. Cosmetic surgeons have coined a term for the phenomenon — the Facebook Facelift. —Nalini Ravichandran, "Rise of the 'Facebook Facelift': How young men and women are turning to surgery in the quest for the perfect profile picture," Mail Online India, May 1, 2013.

Imagined ugliness  - כיעור מדוּמיין. לפי כתב העת האמריקאי לפסיכיאטריה, אלפי אמריקאים מפתחים אובססיה ואף הזיות כלפי איבר מסוים בגוף או בפנים עד כדי דיכאון והתנהגות אובדנית. רבים עוברים ניתוחים קוסמטיים כדי לתקן את אותם פגמים זעירים.

Mommy makeover - נשים שעוברות ניתוחים אחרי לידה או לידות כדי לחזור לגוף שהיה להן קודם:


  A growing number of women are undergoing mommy makeovers – plastic surgery procedures that restore their post-pregnancy bodies (WebMD)


דומה אך שונה הוא ה-Cougar Lift, ניתוח קוסמטי שנשים מבוגרות יותר עוברות כדי להגדיל לכאורה את סיכוייהן לצאת עם גברים צעירים:

The 'Cougar Lift' Trend: Older Women Filling Out For Youthful Looks.
In two years, the number of women aged 45 and over receiving breast enhancements has doubled (24-7 Press Release).


חרף הכתבות, המאמרים, הסטטוסים ורשימות הטיפים המאיימים להטביע אותנו מכל עבר, רבים מאתנו אינם אלא מִשתַּמטֵי סלטsalad dodgers, אנשים שמתנזרים ממזון בריא, שאורח חייהם יוֹשְבָני והם סובלים, או עלולים לסבול בהמשך החיים, ממחלת הישיבה

 

salad dodger
[Salad Dodger. Plain lazyהחולצה מפה]
Sitting Disease, הגורמת לעלייה במשקל, מחלות לב ושלל בעיות בריאות אחרות (למידע מדכדך משהו, ראו למשל כאן).

אנקדוטות: הלחם של כל יום

השארת תגובה

עוד ספיחים משעשעים מביקורו בישראל של יקיר הבלוג, האפיפיור (לרשומה קודמת העוסקת בין השאר גם באפיפיור ראו כאן ולרשומונת [עם תמונה משובחת...] בדף הפייסבוק של הבלוג ראו כאן):
האתר YNET דיווח היום, 29 במאי, שנחשף הפתק שהאפיפיור הטמין בכותל (מה זה נחשף? זה לא אמור להיות חשאי??) והפתק נפתח במילים אלה:

אבא שלנו שבשמיים, שהשם שלך יהיה מבורך. שתבוא אלינו מהמלכות שלך, ושיהיה הרצון שלך למלוך באדמה כמו בשמיים. תן לנו את הלחם של כל יום.

 

YNET

[תודה רבה לש' חדת העין, שהבחינה בזה בפייסבוק לפניי, ומיהרה לשלוח לי צילום מסך]

המשפט הזה הוא כמובן תרגום לשורות הראשונות מתפילת האדון המפורסמת, Pater Noster, שהנוסח שלה באנגלית הוא כדלהלן:

Our Father in heaven,
hallowed be your name.
Your kingdom come,
your will be done,
on earth, as it is in heaven.
Give us this day our daily bread

ובעברית (לפי תרגום דליטש, שמופיע גם בוויקיפדיה):
אבינו שבשמים,
יתקדש שמך,
תבוא מלכותך ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ.
את לחם חוקנו תן לנו היום.

אם כן במקור – תרגום חופשי. כשעה-שעתיים לאחר מכן כבר תוקן.

להבדיל, האתר "האפינגטון פוסט" שמח לאידו של ה"ניו יורק טיימס" היום וכינה שגיאת דפוס שנפלה בתת-כותרת של מאמר: glaring typo.
הטעות היא במשפט:
Obama Tells West Point Cadets That Critics Misread His Cautious Reponse to World Crises
כלומר,  reponse במקום response כמובן.

הם שמחים לדווח גם על טעות משעשעת קודמת, שאירעה ביום פטריק הקדוש, אז דיווח ה"ניו יורק טיימס" בטעות שפטריק גירש את כל העבדים מאירלנד, בעוד שלא את העבדים הוא גירש, אלא את הנחשים. בכותרת נכתב:
St. Patrick banished the slaves from Ireland and they all came here and they became conservatives
(slaves במקום snakes).

לסיום, ביצוע של The Lord's Prayer באנגלית מפי סוזן בויל

 

הפיל שבחדק

14 תגובות

הביטוי הפיל בחדר ותיק למדי באנגלית.

המהדורה המקוונת של ה-OED אמנם הכניסה אותו רק בשנת 2006, אך המילון מביא ציטוט מה"ניו יורק טיימס" משנת 1959 ובו נכתב שנושא המימון של בתי הספר נהיה בעייתי יותר ויותר, ממש כמו פיל בחדר. המובן היום שונה מעט, והפיל בחדר נוגע יותר לעניינים שנויים במחלוקת, לסוגיה בעייתית שהכול מודעים אליה אך שוררת איזו הסכמה שבשתיקה שלא מדברים על הנושא, מאחר שהוא מעורר מבוכה פוליטית או חברתית. כפי שמפורט ברשומה ב-English Language Blog, השימוש באידיום הזה, בעיקר באנגלית אמריקאית ובעיקר בדיבור, גדל פי חמישים בשני העשורים האחרונים וכבר הפך לקלישאה. הוא אף חדר לעוד שפות אירופיות: הולנדית (de olifant in de kamer), פינית (elefantti huoneessa),
צרפתית (l’éléphant dans la pièce) וגם גרמנית, הונגרית, שוודית, רומנית ועוד.

הפיל שבחדר גם "עשה עלייה". לדוגמה:
"ההסכם המתגבש: לא מדברים על הפיל בחדר. 'ניו יורק טיימס' דיווח על אודות פרטי ההסכם שעתיד להיחתם בז'נבה ובמרכזו התחייבות איראנית לנטרל את מאגר האורניום המועשר עד 20% שברשותה. ההתמקדות בסוגיית ההעשרה היא חדשות רעות לישראל שכן היא לא יותר חשובה מנושא פיתוח ראשי הנפץ, הכור באראק והפיקוח של סבא"א" (YNET, 23.11.2013).

בשנת 2006 לקח בנקסי, שם העט של אמן גרפיטי ואקטיביסט פוליטי אנגלי, פילה אמתית, צבע אותה כך שתיראה כמו טפט, העמיד אותה בתוך סלון והציג אותה בתערוכה בלוס אנג'לס. למיצג הוא קרא Elephant in the Room. הוא עורר ביקורת חריפה, ופעילים למען זכויות בעלי חיים דרשו להוריד את התערוכה בטענה שהיא מעודדת התעללות בבעלי חיים ומעבירה מסר שיחס מחפיר לחיות מוּתר בשם האמנות. הבעלים של תאי, הפילה, התעקש שלא הייתה התעללות, שתאי בת ה-38 נצבעה בצבעים לא רעילים, שהיא כבר הופיעה בסרטים רבים ורגילה אפוא לכל ההמולה. המיצג היה אמור להיות מטפורה לעוני העולמי שרוב מדינות העולם מתעלמות ממנו, או כפי שנכתב בעלון שחולק למבקרים בתערוכה: "יש פיל בחדר, בעיה שאנו מתעלמים ממנה – מיליארדי אנשים בעולם חיים בתנאי עוני" (התמונה והכתבה מפה, וראו גם פה).

elephbanksy372

להבדיל, ב-2010 יצא לאור ספר המבקש לפוגג את השנאה הרווחת למתמטיקה בקרב תלמידים, והוא נקרא The Elephant in the Classroom: Helping Children Learn and Love Maths.

Jo Boaler

ומה עושים כשהוא כבר שם, הפיל, בתוך החדר? אפשר לפרק אותו, לעשות לו "דה-אלפנטיזציה" -
de-elephantify, כלומר לדבר על הנושא שהכול סירבו להכיר בו או להתייחס אליו עד כה (de-elephant).

keep-calm-and-de-elephantize-1

המופע הראשון של הפיל בעברית הוא במשנה, במסכת כלאיים פרק ח: "שור בר, מין בהמה; רבי יוסי אומר, מין חיה.  הכלב, מין חיה; רבי מאיר אומר, מין בהמה.  החזיר, מין בהמה.  והערוד, מין חיה.  הפיל והקוף, מין חיה.  ואדם מותר בכולן לחרוש ולמשוך".
המילה פיל מקורה מן הארמית – פילא. באכדית: pilu ו-piru. במסכת בבא מציעא (לח) אנו מוצאים את הביטוי העברי הראשון עם פיל – אולי אבי אבותיו של הפיל בחדר:
מְעַיְּלִין פִּילָא בְּקוּפָא דְּמַחֲטָא, שמשמעו בארמית הִכְנִיס פִּיל בְּקוּף הַמַּחַט (עיוּל = הכנסה, קוּף המחט = החור שמשחילים דרכו חוט [או פיל במקרה שלנו]), קרי: "יישב דברים בדוחק, באופן שאינו מסתבר" (מילון אבן שושן); "הוכיח את דעתו על ידי פלפול דברים בלתי אפשריים וחסרי היגיון" (מילון ניבים מקוון של נעמן אופיר, ניבונכון).

פיל בלוג2 eleph1פיל בלוג1

[התמונות באדיבות אוסף הפילים של ציפי אילון, הידועה גם בכינויה אימא]


יש עוד כמה ניבים פיליים שלא שאלנו מן האנגלית: עור של פיל (בדרך כלל מחמאה לתיאור אדם חזק או משמש כהוראה של מצב רצוי, למשל: צריך לגדל עור של פיל), הפך זבוב לפיל (ניפח עניין פעוט. מיידיש או מרוסית), עושה מפּוֹל פיל וּמִפִּיל פּוֹל (פּוֹל הוא כמובן הקטנית שאנחנו נוהגים לכנות פוּל). ביטוי זה הופיע לראשונה בתשובות שכתב רבי יהודה אריה ממודינא (1648-1571) ופירושו "כינוי הֲלָצי למי שנוהג בדרך של פלפול חריף" (מילון אבן שושן).
עגנון השתמש בביטוי הזה בסמוך ונראה:
בעלי פלפול העושים מפול פיל ומפיל פול .
במסכת שבת בתלמוד אנו מוצאים גם את הביטוי אֵימַת יַתּוּשׁ עַל הַפִּיל. זו אחת מחמש אֵימות: אֵימַת חַלָּשׁ עַל גִּבּוֹר, אֵימַת מַפְגִּיעַ [חַיָּה קְטַנָּה] עַל הָאֲרִי, אֵימַת יַתּוּשׁ עַל הַפִּיל, אֵימַת סְמָמִית עַל הָעַקְרָב, אֵימַת סְנוּנִית עַל הַנֶּשֶׁר, אֵימַת כִּילְבִּית [מִין דָּג קָטָן] עַל לִוְיָתָן (ניבונכון).

נוסף על "הפיל שבחדר" יש צירופים הרווחים בכמה שפות. זיכרון של פיל מבוסס כמובן על תכונה אמתית של היונק. אנחנו משתמשים בביטוי פיל לבן, כדי לתאר משהו שאין לנו צורך בו: "שֵם לנכס גדול שנרכש בדמים מרובים ותועלתו מפוקפקת או שהתברר כי אינו רצוי, אך קשה להיפטר ממנו" (מילון אבן שושן). מקור הביטוי מעניין.
פילים לבנים נחשבו לקדושים בתאילנד ובמדינות אחרות באסיה. תחזוקתם הייתה יקרה מאוד, מאחר שהאכילו אותם באוכל מיוחד והיה אסור להשתמש בהם לעבודה. כשמלך תאילנד רצה להעניש כפיף או יריב, הוא נהג להעניק לו פיל לבן. ברוב המקרים המתנה הייתה מרוששת את המקבל.

"לראות את הפיל" – seeing the elephant - הוא ככל הנראה אידיום שמקורו בנהייה של האמריקאים אחר החיה המיסטית, האקזוטית, שבדרך כלל ראו רק בקרקס. בשנת 1884 נבנה בקוני איילנד מלון עצום ממדים בצורת פיל – Elephantine Colossus.

Elephantine_Colossus_Side_View

בשלב די מוקדם חדל המלון לשמש בתפקידו המקורי והוסב לבית זונות, עד שעלה באש בשנת 1896. במהלך המאה התשע עשרה שימש הביטוי seeing the elephant לשון נקייה לביקור במוסדות מפוקפקים. לדוגמה: על תמונה של רובע החלונות האדומים בקולורדו מסביבות 1890 מופיע הכיתוב:
The Row, Cripple Creek: a part of town where everybody goes to see the elephant.

אחד הפילים הכי מפורסמים הוא פילנפיל מפו הדב. פילנפיל הוא התרגום העברי ל-Heffalump - מילה שאמורה לדמות את הדרך שבה ילדים מבטאים elephant. פו הדב וחזרזיר חופרים מלכודת לפילנפיל, אך נלכדים בה בעצמם.

"לא התכוונתי," אמר פו בקול מלא חרטה.
"לא התכוונתי להיות מתחת," אמר חזרזיר בצער.
"אבל עכשיו אני בסדר, פו, ואני כל כך שמח שזה היית אתה. [...] אתה חושב שאנחנו במלכודת?"
פו לא חשב על זה קודם בכלל, אבל עכשיו הנהן. כי פתאום נזכר איך הוא וחזרזיר חפרו פעם מלכודת פּוּ לפילנפילים, וניחש מה קרה. הוא וחזרזיר נפלו לתוך מלכודת פילנפילים לדובֵּי פּוּ. זה מה שזה.
(הבית בקרן פו, בתרגום אבירמה גולן, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2010, עמ' 44.) 

"מלכודת פילנפיל", heffalump trap, לא בשימוש נרחב במיוחד אמנם, היא ביטוי למצבים של מלכוד עצמי. למשל, כותרת ב"אקונומיסט": Avoiding the heffalump trap: As the climate warms, conservationists might consider looking to the past to protect the future.

ועכשיו לכמה פילים עבריים…  וראשית לפיל לא ספרותי, אבל חינני, והוא הלוגו של מפעל המברשות הקיבוצי הוותיק, המברשת רוחמה…

רוחמה
וכמה פילים ספרותיים:
* פיל פילון (מרדכי זעירא) שלא מיהר ללמוד ללכת, עד שחזר אביו הביתה ומרוב בהלה החל הקטן לצעוד (חכה, חכה שאבא יבוא הביתה…):

אך הסוף היה מבהיל
בא הביתה אבא פיל
פיל פילון נבהל מאוד
ומיד התחיל לצעוד

* ספר הפילפילים של אלונה פרנקל – ספר חינני שמתאים למי שרוצים להכין ילד או ילדה להולדת אחות או אח.
* עליקמא – שכונה "כושון" הרבה לפני עידן התקינות הפוליטית (מרים ברטוב, 1948) – הוא ילד שרוכב על פיל, עוזר לאמו ומסתבך בשלל צרות (למאמר ב"הארץ" על הספר ועל השימוש במילה "כושון" ראו כאן):

שלום ילדים, זה עליקמא, עליז ושמח, יודעים אתם למה? ראשית, הוא כושון, ושנית שחרחרון, ושלישית הוא יודע לרכב על פילון.
Alikama

* ובפברואר כדאי לקנות פילים של יואל הופמן (האיורים של כרמי גל). בתמונה דוגמית מהגרפיטי שהופיע בכל מיני מקומות בירושלים אחרי פרסום הספר ב-1988.

HOFMAN1

 

ולסיום, חידה ספרותית: באיזה ספר מסדֵר הגיבור המלבב אך הכפייתי משהו את ספריו לפי סדר אלפביתי של שמות הספרים והודות לסידור זה, שוכנים אצלו הבייבל (הביבליה / התנ"ך / כתבי הקודש) והפיל בבר זה לצד זה?

BabarYogaElephants

הסלפי שלי עם פרנציסקוס: סיכום שנת 2013

9 תגובות

מילת השנה של מילוני אוקספורד היא כידוע "סלפי". מילת השנה לא חייבת להיות חדשה, אבל היא צריכה להיות בולטת במיוחד, והשנה החברים באוקספורד הצביעו בעדה פה אחד – עניין נדיר למדי, כפי שצוות המילון מסביר (ראו פה).

אם האפיפיור כבר צילם סלפי אז באמת אין מנוס.

מלבד העניין האפיפיורי, ואנחנו תומכים באפיפיור פורץ הדרך ומכתיב הטרנדים שבזכותו אולי ינשבו סוף סוף רוחות חדשות בכל מה שקשור ליחסה של הכנסייה הקתולית להומוסקסואליות, סלפי מבטא כמובן איזה צייטגייסט נרקיסיסטי ולא מחמיא במיוחד.

selfie_2658134b
[Photo: AP]

המונח סלפי הוא קרקע פורייה מבחינה לשונית, וכבר יש לנו helfie (תמונה של השיער), welfie (תמונה של עצמנו עושים כושר – workout selfie) וגם shelfie (כוננית הספרים של ה"סלפי") ועוד מילים רבות וחיוניות שלא ברור איך הסתדרנו בלעדיהן עד כה…

ובעברית כבר נעשו כמה ניסיונות למצוא מקבילה לסלפי. "עברית קשה שפה" בפייסבוק מציעה את "עצמוּש", ראו כאן, וב"דורבנות" מציעים את תלְצוּמי – ראו כאן.

***

הרבה מהמילים שנכנסו השנה למילוני אוקספורד הם הלחמים, למשל fatberg – המורכבת מ-fat ומהסיומת של iceberg, ומשמעה תערובת של שומן, מגבונים חד-פעמיים ופסולת אחרת שסותמת את הביוב (מונח, שאנחנו, דרך אגב, לא זקוקים לו – כי לנו יש ג'יפה!), כפי שהתריעה כותרת ב"גרדיאן":

Fatberg ahead! How London was saved from a 15-tonne ball of grease
(למאמר לחצו כאן).

עוד הלחם שנכנס למילוני אוקספורד השנה הוא "פוקסהוק" – (faux – מזויף + mohawk) שזה בעצם מוהוק לשמרנים. במקום לגלח את השיער משני הצדדים, רק מרימים קצת את מרכז הרעמה.

מוהוק מקורי:

photo: Radomil המהוק המקורי

[photo: Radomil ]
 
***
 
מילים מצוינות אחרות שנכנסו למילון הן FOMO – חרדת ההחמצה, Fear of missing out, חרדה המתעוררת לא פעם עקב סטטוסים שמתפרסמים ברשתות חברתיות (לרשימת המילים המלאה של מילוני אוקספורד, ראו פה).

Dad dancing – סגנון ריקוד מגושם משהו המאפיין גברים שעברו את גיל ארבעים. דוגמה לשימוש:

For optimum embarrassment of offspring, dad dancing is best performed to REM’s Shiny Happy People.

Jorts – שילוב של ג'ינס ושורטס.

קיצורים משפחתיים שנהיו פופולריים הם FIL, MIL, BIL ו-SIL (גיסי, חמותי, חמי וגיסתי).

Binge watch – התופעה ההולכת וצוברת תאוצה של צפייה מרתונית, או הילולת צפייה, בכמה פרקים בבת אחת של סדרת טלוויזיה. לחכות שבוע שלם לפרק הבא בסדרה, כפי שנאלצנו לעשות בעבר, זה כבר מזמן פאסה.

גם בעברית היו לאקדמיה כמה חידושים מוצלחים במיוחד השנה. אני מאוד אוהבת את בורחנות (מסוף 2012 ליתר דיוק), מונח עברי לאסקפיזם; את אוץ לב (כחובבת "האוס", מונח עברי חדש ל-tachycardia); ואת שלוֹמוּת, מילה שכבר השתמשתי בה כמה פעמים בתרגומים, והיא המונח העברי ל-wellness.

לסיום, שנה טובה כי YOLO (מ-2012 אמנם, אבל אימצנו בחום) – you only live once.

[לרשומות סוף שנה של 2012 בבלוג הזה, ראו פה ופה.]

בגידות ואי-נאמנויות קלות

18 תגובות

לה מלינצ'ה (נולדה ככל הנראה בשנת 1505), בת למשפחת אצולה אצטקית, הייתה המאהבת והמתרגמת של הרנן קורטס – הקונקיסטאדור הספרדי שכבש את מקסיקו והביא לנפילת האימפריה האצטקית. לה מלינצ'ה, שנודעה גם בשם דונה מרינה או מלינלי, כפי שקראו לה הוריה, הייתה דמות מפתח בכיבוש הספרדי של מקסיקו. עד היום יש במקסיקו אנשים הרואים בה בוגדת בשל התפקיד שמילאה במגעים בין קורטס למונטסומה, ואילו אחרים רואים בה את האֵם המקסיקנית הראשונה. בין כך ובין כך, דונה מרינה הייתה אחת המתרגמות המפורסמות ביותר בהיסטוריה ויש הטוענים שבלעדיה קורטס לא היה מצליח להביס את האצטקים. דמותה השנויה במחלוקת היא גילום של האימרה הידועה traduttore, traditore (או באנגלית translator, traitor).

http://www.mexicolore.co.uk/aztecs/spanish-conquest/dona-marina-part-1

Image from the Lienzo de Tlaxcala, 1892

בימינו מתרגמים כבר פחות מכריעים גורלות של עמים וארצות, אבל הנטייה לתקן ולשפר נותרת על כנה. מתרגמים נבדלים במידת החירות שהם נוטלים לעצמם. יש השואפים לנאמנות גדולה ככל האפשר לטקסט המקורי, יש הסבורים שמותר להמיר מונחים, ביטויים או שמות שאינם מוכרים דיים לקורא בשפת היעד, ואילו עמדתם של אחרים אינה קבועה אלא תלויה בטקסט. לדוגמה: בספר עיוני מותר לגוון בשמות תואר, למשל, גם אם המחבר חזר עליהם, ומותר ואף רצוי לשייף את הטקסט, לא כל שכן אם הוא אינו מוצלח במיוחד. לעומת זאת בפרוזה, זה תלוי באיכות. לקלאסיקות הם ייגשו ביראת כבוד, אבל בספרים אחרים, הם סבורים, לא כל דימוי או מטפורה חיוניים כל כך. אפשר לשנות, לשפר, להמיר לשדה סמנטי אחר ואפשר בהחלט לקבוע שרכיב מסוים אינו "קריטי".

***
אומברטו אקו כותב על המעורבות הרצויה של הסופר בתרגום כתביו לשפות אחרות ואומר שבעיה מרכזית אחת בתרגום נובעת מן הניגוד בין התמקדות בשפת היעד לבין התמקדות בשפת המקור – target oriented (תרגום המדגיש יותר את שפת היעד) לעומת source oriented (תרגום המייחס חשיבות רבה יותר לשפת המקור).

במקרים מסוימים, אומר אקו, התרגום צריך להיות מוכוון שפת יעד. הוא מביא כדוגמה את הפרק הראשון ב"מלחמה ושלום". טולסטוי מצייר תמונה של החברה הרוסית האריסטוקרטית ומתחיל את הרומן בדיאלוג ארוך בצרפתית. תוכן הדיאלוג טריוויאלי. הנקודה החשובה היא שהוא מתנהל בצרפתית. מה יעשה אם כן מי שמתרגם את הרומן הרוסי לצרפתית? גם הערת שוליים כגון en francais dans le text לא תעזור. האפקט ילך לאיבוד. אולי הדיאלוג הזה, אומר אקו, צריך להופיע באנגלית בגרסה הצרפתית.

העמדה הזאת מזכירה את הדוגמה המפורסמת שהזכיר אחד הקוראים, יותם, בתגובות לרשומה על "ההוביט". בתרגום הברית החדשה לשפת האינואיט תורגם השה מהדימוי "שה האלוהים" לכלב ים, מאחר שבתרבות האסקימואית כלב הים מסמל טוהר ותום, ואילו טלה, כבש, שה וכדומה אינם מוכרים כלל. לא תמיד מתאים להכניס לתרגום הערות שוליים או הסברים. אני מודה שאני  נוטה לפסול שכתובים כאלה, אף ששתי הדוגמאות האלה די משכנעות. עם זאת להפוך את הדיאלוג בצרפתית לדיאלוג באנגלית או את השה לכלב ים נראה לי מרחיק לכת מדי. הנאמנות הזאת לשפת היעד היא נאמנות גדולה מדי לתרבות היעד.

***

נדמה לי שמתרגמים רבים נוטים, ובצדק, לשלב בין שתי הגישות, אבל הנטייה לשפץ פה ושם היא אוניברסלית – אפילו בקרב מתרגמים המתנגדים לשינויים לא הכרחיים. במאמר בשם The Treachery of Translators , שהתפרסם ב"ניו יורק טיימס" בינואר, מביא אנדי מרטין, מתרגם ומרצה לתרגום, אנקדוטה משעשעת. הוא מספר שהוצאת ספרים בצרפת הציעה לו לתרגם לאנגלית את זיכרונותיה של בריז'יט ברדו. בהיותו מעריץ ותיק ומושבע של ברדו ראה מרטין בהצעה הזדמנות לכבוש שיאים חדשים בקריירת התרגום שלו. אבל משהשיב להוצאה שיהיה צריך לשכתב את הספר מא' ועד ת', להוריד את כל סימני הקריאה ולהזכיר גם את הרומן שהיא ניהלה עם האנגלי ההוא אך השמיטה מהספר – ההוצאה הצרפתית הבינה את תשובתו כ"לא". לסיכום, הוא אומר, אין מתרגם שלא משכתב ומתקן. אחדים אפילו מרגישים שהם יכולים לכתוב על חייה של ברדו טוב יותר מברדו עצמה.

חוקי הקַרמה בתרגום נוקשים מאוד, אומר מרטין, ואחרי האפיזודה הזאת הוא נאלץ לשלם מחיר על יהירותו. הוא כתב ספר על גלישה בהוואי שנקרא "ללכת על המים", והספר תורגם להולנדית. הוא לא היה מעורב בתרגום כלל, ולאחר שהספר ראה אור הוא ניגש לבדוק איך תרגמו את התיאור שהסב לו גאווה רבה – תיאור חוויית הטביעה שלו:
Death was warm and embracing like porridge ("המוות היה חמים ועוטף כמו דייסה"). לאחר שעלעל בתרגום ההולנדי ולא מצא אף מילה המזכירה דייסה, פנה לידידה דוברת הולנדית כדי שתציץ ותראה מה עשה המתרגם עם הדימוי. "עדיף שתשב קודם", היא אמרה לו. התברר שהדייסה לא "אבדה" בתרגום, היא פשוט נמחקה כליל. המתרגם, אומר מרטין,
had not given my immortal metaphor the time of day.

***

במאמר בשם Reading It Wrong טוען הסופר והמתרגם האנגלי טים פרקס שבמקרים שבהם הטקסט משתמש בשפה פחות שגורה, מביע רעיון יוצא דופן או לא מובן מאליו או לחלופין רעיון לא תקין פוליטית או דעה שאינה עולה בקנה אחד עם הדעה הרווחת, מתרגמים חשים לא פעם צורך להוסיף מילים שלא היו במקור או להפוך את הטקסט לטקסט קונבנציונלי יותר (יש מי שיאמר: לגהץ אותו). כדי להדגים את הטיעון, הוא בודק את התרגום לאיטלקית של הספר Women In Love של ד"ה לורנס.
שתי האחיות, גודרון ואורסולה, משוחחות על נישואים. גודרון מספרת לאחותה שכבר היו לה הצעות, אך הפיתוי שלא להינשא גדול אצלה מהפיתוי להינשא.

 Isn't it an amazing thing,' cried Gudrun, `how strong the temptation is, not to!' They both laughed, looking at each other. In their hearts they were frightened.

המתרגם לאיטלקית מוסיף את המילה "אבל". התרגום חזרה לאנגלית, כותב פרקס, יהיה משהו כגון
They both burst out laughing, looking at each other. But deep in their hearts they were afraid.
בקטע השוואתי אחר אורסולה מוזגת תה. ד"ה לורנס מתאר את הסיטואציה כך:

She was usually nervous and uncertain at performing these public duties, such as giving tea. But today she forgot, she was at her ease, entirely forgetting to have misgivings. The tea-pot poured beautifully from a proud slender spout. Her eyes were warm with smiles as she gave him his tea. She had learned at last to be still and perfect.

התרגום לאיטלקית של המשפט האחרון מדגים אי-הבנה מוחלטת. בתרגום חוזר של האיטלקית לאנגלית, כותב פרקס, השורה האחרונה תיקרא כך:

Finally she had learned to do it with a firm hand and perfect composure

כלומר, המתרגם מתייחס למזיגת התה בלבד, ומתעלם מהמשמעויות הרחבות יותר על מזגה של אורסולה. המתרגם מרחיק לכת בפרשנותו, ולא זו בלבד אלא שזו שגויה בבירור.

אברהם בירמן (נשים אוהבות, זמורה-ביתן-מודן, 1980, עמ' 363) מתרגם את הקטע הזה כך:

בדרך-כלל היסבו לה חובות חברתיות כגון מזיגת תה עצבנות וחוסר ביטחון. אך הפעם נשכחו אלה, היא היתה נינוחה לגמרי ולא ידעה ספקות וחששות. התה נמזג להפליא מתוך זרבובית תמירה וחטובה. עיני אורסולה היו חמות מחיוכים, בעודה מוזגת לו את התה. סוף-סוף למדה להיות דוממת ומושלמת.

מבחינת השורה האחרונה, בירמן שומר על המשמעות שבמקור, וההערה אכן נוגעת לעולמה הפנימי של אורסולה, ולא ליכולות מזיגת התה שלה. באופן כללי התרגום לעברית כאן מדויק ונאמן למקור, אבל אפילו בפסקה זו אפשר לראות את הנטייה, האנושית כל כך כנראה, לתקן ולשפר. קודם כול, במקור כתוב
Her eyes were warm. בירמן מנהיר: "עיני אורסולה".
יתרה מזו, לורנס חוזר פעמיים, במכוון, על הפועל forget
.But today she forgot, she was at her ease, entirely forgetting to have misgivings

בירמן מגוון: אך הפעם נשכחו אלה, היא היתה נינוחה לגמרי ולא ידעה ספקות וחששות.

לבסוף, התיאור של פיית הקומקום או הזרבובית המפורסמת:
The tea-pot poured beautifully from a proud slender spout

מדובר אולי על קנקן כגון זה שבתמונה.

teapot

לעומת זאת בעברית (אולי זו רק הפרשנות שלי?) עוטה הזרבובית לבוש סקסי יותר ונעשית "תמירה וחטובה".

האם אנו רוצים שהטקסט המתורגם ייקרא כאילו נכתב בעברית? האם אנחנו רוצים שיהיה לקורא ברור שזה טקסט מתורגם? לשמור על הנופך הזר, לרבות מטפורות וביטויים אידיומטיים מתרבות המקור? האם אנו רוצים לתמרן בין שתי הגישות? האם זה תלוי בטקסט? אלה שאלות כבדות משקל ומורכבות מאוד, והדעות עליהן חלוקות כמספר המתרגמים.
באשר לפסקה מ"נשים אוהבות", לי ברור מאוד שהיה צריך לשמר את החזרה של הסופר על הפועל "לשכוח". מתוך כבוד להחלטה שלו, מתוך כבוד למקור ומתוך ענווה מסוימת שנראה לי שמן הראוי לאמץ. האם בספר עיוני הייתי יוצאת נגד ההחלטה לגוון? אני מניחה שפחות.

***

אחד הספרים שהשפיעו עליי עמוקות בשנים האחרונות הוא הדרך של קורמאק מקארתי. הוא נפתח כך:

When he woke in the woods in the dark and the cold of the night he'd reach out to touch the child sleeping beside him

עד עמוד 3 איננו יודעים מה הקשר בין שתי הדמויות. עד עמוד 3, שבו פוקח הילד את עיניו ואומר:
Hi, Papa.

ואילו בעברית (בתרגום אמיר צוקרמן, מודן, 2009) נפתח הספר כך:

כשהתעורר ביער בחושך ובקור הלילי הוא שלח יד ונגע בילדו הישן לצידו.

בתרגום לעברית אנחנו יודעים שהילד הוא הילד שלו. כבר במשפט הראשון. אני כמובן לא יודעת אם יש פה החלטה עקרונית. התרגום של הספר כולו נפלא ממש, אבל ההבהרה או ההחלטה השגויה הזאת בתחילת הספר היא טעות קריטית בעיניי, דוגמה קיצונית לספוילר.

***

ולסיום נחזור לקורטס הכובש, ללה מלינצ'ה המתרגמת ולקשר שבין תרגום לקולוניאליזם.

קולוניה מתחילה בתרגום, בהעתקה של המקור למקום אחר על פני המפה. ניו אינגלנד. ספרד החדשה. ניו אמסטרדם. ניו יורק. שיבוט קולוניאלי. שעתוק מרחוק שלעולם לא יוכל להיות זהה למקור. תרגום הוא גם סוג של עקירה מטפורית של טקסט משפה אחת לאחרת. [...] הפרקטיקה של התרגום מתחילה כסוג של תקשורת בין-תרבותית, אך היא תמיד כרוכה בשאלות של יחסי כוח וצורות שליטה. לכן תרגום אינו יכול להימנע מסוגיות פוליטיות או משאלות על הקשר שלו לצורות כוח עכשוויות. שום מעשה של תרגום אינו מתרחש במרחב ניטרלי לגמרי של שוויון מוחלט. מישהו מתרגם משהו או מישהו. [...] גם הנכבש הוא אדם מתורגם. (מתוך רוברט יאנג, פוסט-קולוניאליזם: מבוא, רסלינג, 2008, בתרגומי).

Older Entries

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 314 שכבר עוקבים אחריו