עיין ערך בית מרקחת

4 תגובות

16 באוקטובר הוא יום המילונים העולמי. התאריך חל ביום הולדתו של נוח וובסטר (נולד בקונטיקט בשנת 1758. נפטר ב-1843), המילונאי הנודע (בין שאר כישוריו הרבים), שהוציא לאור את המילון הראשון שלו בשנת 1806. שנה לאחר מכן הוא התחיל לעבוד על המילון האמריקאי של השפה האנגלית – תהליך שארך 26 שנה וכלל בין השאר לימוד של כ-28 שפות.

בשנת 1828, בהיותו בן שבעים, יצא לאור המילון המפורסם בשני כרכים, והבטיח את מקומו של וובסטר בהיסטוריה כלקסיקוגרף ראשון במעלה של האנגלית האמריקאית. במילון היו כ-70,000 מילים – יותר מכל מילון שקדם לו אי פעם. אחת מתוך שש מילים לא תועדה מעולם בשום מילון לפניו – ביטוי לעמדתו פורצת הדרך של וובסטר, שבחר להכניס למילון ערכים מתוך אוצר המילים האמריקאי המתחדש, למשל: squash (דלעת) ו-applesauce (רסק תפוחים).

Webster's Intl. Dictionary

פול אנת'וני ג'ונס מביא בבלוג שלו ב"האף פוסט" 26 מילים משונות ומיוחדות שהופיעו במילון של וובסטר ונשכחו. אחת המילים המקסימות ברשימה הזאת היא after-wise, שם תואר לחוכמה שלאחר מעשה, מה שהצרפתים מכנים esprit d'escalier (מילולית "חוכמת חדר המדרגות", אחד הביטויים האהובים עליי בכל הזמנים). ההגדרה ל-after-wise מתוך מילון וובסטר:
wise afterwards or too late.

באות X הכניס וובסטר 13 מילים – בניגוד לסמואל ג'ונסון, שדילג לגמרי על האות X במילון שלו משנת 1755, בטענה ש:
X is a letter which, though found in Saxon words, begins no word in the English language.

המילה מילון בעברית היא המילה הראשונה שחידש אליעזר בן יהודה בפרויקט החייאת העברית השאפתני שלו, והיא החליפה את המונח הקודם – ספר מילים. לא נכביר מילים כאן על בן יהודה, רק נמליץ על ביקור בחדר בן יהודה בבית האקדמיה ללשון עברית. בתמונה בן יהודה בחדר העבודה שלו עם השלט שהיה נר לרגליו – הזמן קצר, המלאכה מרובה (עוד הרבה לפני שכיתוב ושלטים נהיו לשם דבר בעולם העיצוב)…

 

Ben Yehuda


מדלין קריפקה, יהודייה אמריקאית בת שבעים, אוספת מילונים. בתמונה, מוקפת מילונים, אוחזת קריפקה במילון הכי עתיק באוסף שלה: מילון לטיני מ-1502.

Kripke
יש לה כ-20,000 כותרים, וביניהם מילונים אזוטריים ונדירים ומהדורות ראשונות.

בכל אופן, אם לחזור למילים הנשכחות של וובסטר, גם בעברית יש לנו כמובן המון מילים נשכחות ומילים שחודשו אך לא נקלטו בשפה. לא רק בן יהודה ואבן שושן המציאו מילים, גם מתרגמים נהגו להמציא לא מעט – אם משום שלא היה מונח מתאים בעברית ואם משום שאהבו להפגין את יכולתם ללהטט ולחדש בשפה: "אם לא נמצאו למתרגמים מילים מן המוכן, שענו על הצורך להעדיף את הבלתי-שגרתי, הם המציאו אותן, כלומר, יצרו תחדיש" (רחל ויסברוד, 2007. לא על המילה לבדה, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 197).
אחד מהם הוא יצחק שנהר, שתרגם קלאסיקות רבות, ובין השאר הוא תרגם לראשונה לעברית, ב-1954, את הזקן והים של המינגוויי. התרגום נחשב היום למיושן מאוד – הוא מגביה את השפה ביחס למקור ומשכתב את התפילות הנוצריות המופיעות בו.
אחד התחדישים ששנהר ניסה להחדיר לשפה מופיע בספר זה. בתרגום למילה drugstore כותב שנהר: בית פֶּטֶם.
במקור:
I will bring stuff from the drug-store for your hands

בתרגומו של שנהר:
אני אביא מבית הפטם משהו למרוח בו את ידיך.

המילה פטם לא מופיעה בתנ"ך. היא מופיעה במשנה (תרומות יא, ב):

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לֹא מָנוּ חֲכָמִים שִׁבְעָה מַשְׁקִין כְּמוֹנֵי פַטָּמִים, אֶלָּא אָמְרוּ, שִׁבְעָה מַשְׁקִין טְמֵאִים, וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין.

פֶּטֶם, לפי מילון אבן שושן: סממנים שונים שמפטמים בהם את הקטורת; עלי הטבק שמפטמים בהם את המקטרת.
לפי מילון בן-יהודה (תודה לרוני הפנר מהשפה העברית): פַּטָּם: [1] אדם שאומנותו לפטם – פטם של בהמות ועופות. [2] המפטם את הקטורת, רוקח, druggist.

שנהר העדיף את פַּטָּם, אף על פי שהמילה רוקֵח הייתה מוכרת ומובנת יותר והצירוף בית מרקחת כבר היה בשימוש. רוקֵח מופיע במובן שאנו משתמשים בו היום גם בתנ"ך וגם בספרים מאוחרים יותר, לדוגמה:
אֵל מארץ מוציא תרופות, וגבר מבין אל ימאס בם. לא בעץ המתיקו מים, בעבור להודיע כל אנוש כוחו. וייתן לאנוש בינה, להתפאר בגבורתו. בהם רופא יניח מכאוב, וכן רוקח עושה מרקחת (בן סירא לח, ד-ז).

לשם השוואה, אברהם יבין, בתרגומו משנת 1994 להזקן והים, מתרגם כך:
"אני אביא משהו מבית-המרקחת בשביל הידיים שלך" ואלון אלטרס (2005) כנ"ל: "אני אביא מבית-המרקחת משהו בשביל הידיים שלך".

בית פֶּטֶם בולט מאוד בגלל הזרוּת והחריגוּת שלו, ונוסף על כך הוא אינו מובן, ודאי לא בימינו.
הדראגסטור, מוסד אמריקאי ותיק, מוכר לנו בעיקר מהספרות. כבר בתחילת המאה ה-19 היו "מזרקות גזוז" – ה-soda fountains המפורסמים – ברוב הערים והעיירות בארצות הברית, ורובן היו ממוקמות בתוך בתי המרקחת, מאחר שיוחסו לסודה תכונות מרפאות. בתקופה ההיא רקחו הפּטָמים לתוך הסודה חומרים מחומרים שונים, לרבות קוקאין, מורפיום וקנביס.

[בתמונה שחזור של בית מרקחת אמריקאי מסביבות 1920, וולינגטון, טקסס. קרדיט Billy Hathorn]

Drugstore

הדראגסטור החליף את הבארים השכונתיים בתקופת היובש (Prohibition) בארצות הברית והיה מקום מפגש פופולרי. בספר An American Tragedy מחליף גיבורו של תאודור דרייזר – קלייד גריפית' – את החיים עם הוריו, מיסיונרים פנטיים ועניים, בחיים הדוניסטיים ושלוחי רסן בתור מוזג סודה בבית מרקחת. הדראגסטור בכלל ומזרקת הסודה בפרט הם אנטיתזה מבעבעת וחיונית לכל מה שלא היה לו בחייו הקודמים.
מאז מזרקת הסודה זרם הרבה פחמן דו-חמצני בבתי המרקחת באמריקה, וכיום מדובר על מוסד הרבה יותר סטרילי ופחות חברתי, כמו שאפשר לראות, למשל, ביצירה של דמיאן הירסט מ-1992, Pharmacy:

pharmacy

ולמי שמגיע לניו אורלינס, משאת נפש ישנה שלי, מומלץ לבקר ב-New Orleans Pharmacy Museum.
התמונות מפה

New Orleans Pharmacy Museum1       New Orleans Pharmacy Museum

 

ותודה על האִלתית

5 תגובות

מאחר שאנחנו אוהבים להתלונן על כל מיני מילים או ביטויים שאין בעברית, הנה אחת שאין באנגלית: נוּנית. במאמר שכותרתו "מילים לשולחן החג" מסבירה האקדמיה ללשון עברית:
נוּנִית: כלי להגשת דגים, על fish-dishפי המילון לכלכלת הבית של האקדמיה משנת תשל"ח (1977).

המילה נונית נגזרה מן המילה הארמית נוּן שפירושה 'דג'. מילה זו משמשת רכיב בשמותיהם של דגים כגון אַמְנוּן, לַבְנוּן, שְׂפַמְנוּן, ושל יצורים ימיים אחדים כגון תְּמָנוּן. את הרעיון להשתמש ברכיב זה לשמות דגים הגה ח"נ ביאליק בהיותו נשיא ועד הלשון העברית. הוא סבר שהמילה העברית דָּג מחוסרת צלצול נאה, ואילו מקבילתה הארמית נאה למטרה זו.

במרתף של לסטר נייגארד, הדמות שמגלם מרטין פרימן בסדרת הטלוויזיה פרגו, תלויה כרזה כזאת:

fish 2
הרעיון הוא כמובן שחייה נגד הזרם – ביטוי נדוש משהו שמשמש לתיאור חיובי של אדם שאינו חלק מן העדר, אדם הסולל נתיב משלו, נון-קונפורמיסט. הוא הולך יד ביד עם "לחשוב מחוץ לקופסה" (הבלתי נסבל, אם יורשה לי, ועם כל החושבים מחוץ לקופסאות הסליחה).
גם ביהדות מוקירים את השוחים או ההולכים נגד הזרם. פורטל התורה והתשובה מבחין בין אדם השוחה נגד הזרם, כלומר אדם הדבק באמת, לבין אדם שנסחף כעדר עם הזרם:
דג ששוחה עם הזרם, אין ראָיה אם הוא חי או מת. דג ששוחה נגד הזרם, הוא ודאי חי.

עוד מוסיף הכותב שאדם בן דורנו אשר מעז ללכת נגד הזרם הוא הרב אמנון יצחק  – אותו רב שארגן לפני כמה שנים טקס תשליך המוני שבו נזרקו לפח כאלף טלוויזיות (טמבלוויזיות בלשונו של הרב הססגוני, שלא הושפע – ככל הנראה – מהתרגום לעברית של Charlie and the Chocolate Factory של רואלד דאל). האתר החרדי "כיכר השבת" מספר על האירוע שארגן הרב יצחק ובוחר בכותרת המשעשעת: המפץ הגדול (לכתבה ולתמונות ראו כאן).

פרופ' שלום רוזנברג מדמה את היהודי לאִלתית:
כאילתית ראיתי פעמים רבות דגים אחרים שוחים על ידי בכיוון ההפוך. הם נסחפים בקלות בזרמים שבמורדות, ואני לא! דגים אלה מכבדים את כוח הכבידה, ואני חייב להעיז ולמרוד נגדו! אמנם כן, רבות הן האילתיות שעייפו ועזבו. ההתבוללות, על גווניה ופרצופיה השונים קרעה אותן ממני. ואנו חונכנו שלא אחרי רבים להטות, אף אם התוצאה פירושה בדידות מסוימת. הוטלה עלינו החובה להתעקש להישאר יהודים, אילתיות מוזרות ומנוכרות, אך עצמאיות בנפשן (המאמר המלא כאן).

אלתית היא כמובן השם העברי לסלמון,
אותו דג שהביטוי swim against the tide או swim against the current מבוסס ככל הנראה על מאפייניו.
אותו סלמון שלמדנו לשאוף לתכונותיו המטפוריות משמש בתקופה האחרונה גם בתפקיד פּוֹעַל, ולא בהקשר חיובי.

Salmon זה מה שעושים כל רוכבי האופניים שנוסעים נגד כיוון התנועה – מה שמעיד לא על אינדיווידואליזם אלא על התעלמות מסוכנת מאנשים אחרים. האינטרנט מלא כתבות על התופעה המתרחבת, לרבות הסקוּפ החשוב שהשחקן אלק בולדווין נקנס בניו יורק בגין רכיבת "סלמון" (הוא לא ממש חזר בתשובה אחר כך ואף לא פצח במסע הרצאות לבני נוער על רכיבה בטוחה ועל חשיבותם של כללי תנועה. במקום זה הוא איים לעזוב את ניו יורק).
בכל מיני מקומות בעולם מנסים להתמודד עם התופעה. זה, למשל, שלט בלונדון

bike[מכאן].

אחד הפתגמים המופיעים בציור המפורסם פתגמים הולנדיים של פיטר ברויגל האב משנת 1559 הוא "קשה לשחות נגד הזרם".

Breugel2

והפרט הרלוונטי מתוך התמונה:
Breugel1
והעיקר, שנהיה לראש ולא לזנב.

ש נ ה   ט ו ב ה!
[וסרטון מקסים שהגיע לשולחן המערכת אחרי פרסום. שווה צפייה - 1.25 דקות]

יום הבלוגים העולמי

2 תגובות

ביום הבלוגים העולמי, שחל ב-31 באוגוסט, נהוג שכותבי בלוגים ממליצים על חמישה בלוגים מתחומים שונים משלהם.

blogging

על בלוגים הקשורים לתרגום המלצתי פה, ועכשיו להמלצות על בלוגים נפלאים שאני קוראת בקביעות.

הראשון הוא הבלוג של נועה אסטרייכר, שירים למגירה – יצירות מיוחדות ומקסימות. זו שבזכותה הכרתי את הבלוג והתאהבתי היא יצירה עם מילים של נועה עצמה: "וכל הצירים בעולם לא יוכלו ללדת לי אבא", שנגעה בי במיוחד כיתומה מאב בעצמי.

השני הוא הבלוג של לירז אקסלרד, המתגוררת בברלין. טקסטים מרתקים ותמונות נהדרות.

השלישי: הבלוג של חלי גולדנברג, תקריב. חלי ודאי לא זקוקה להמלצה ממני, אבל אני ממליצה בכל זאת. זה אחד הבלוגים הראשונים שהתחלתי לקרוא באדיקות. היא כותבת נפלא והיא גם צלמת מחוננת.

הרביעי הוא הבלוג של יעל ארבל, גולה מרצון (כן, יש שתי "גולות" ברשימה הזאת!), בלוג על חיים של משפחה ישראלית באנגליה, על טבעונות, על מצפוניות, על ידידותיות לסביבה, על חינוך, דיור, מהגרים ועוד. בלוג משובח.

חמישי ואחרון הוא הבלוג של המאיירת אורית עריף. כל מילה מיותרת.

 

אנקדוטות: חמישה קצרים לכבוד 25 שנה לסיינפלד

6 תגובות

 

 ובינתיים ביקום מקביל, כפי שנהוג לומר, חוגגים 25 שנה לסדרה סיינפלד, שכידוע תרמה לשפה האנגלית מונחים וצירופי לשון מוצלחים במיוחד, שרבים מהם הפכו לחלק אינטגרלי מהשפה. בחרתי חמישה.

המונח האהוב עליי הוא regift ו-regifter - שקוף, ישיר ולא מתחכם. זה מנהג גאוני, שכמה מהסיפורים המביכים שהוא אחראי להם הגיעו למעמד של מיתוסים. העברת מתנה למישהו אחר היא שיטה עתיקת יומין מלפני עידן ה"פתק החלפה". הסבתות שלנו נהגו לעשות את זה. בין השלדים בארון, היה להן מדף מיוחד גם לכל המתנות שהן קיבלו (וממש לא היו צריכות) ותכננו לתת למישהו אחר בבוא היום.

 

Spongeworthy של איליין הוא הגרסה המוצלחת והחיננית בהרבה לשווה זיון. איליין אוספת בפניקה את כל הספוגיות שנותרו בבתי המרקחת של מנהטן משנודע לה על הפסקת ייצורן. באופן טבעי, כל ספוגית היא בבחינת מוצר יקר ערך ולכן אין להקל ראש בבזבוז ספוגית. כל גבר פוטנציאלי צריך לעבור את מבחן הספוגית.

 

איך אפשר בלי Yada, Yada, Yada? לא הומצא בסיינפלד, אבל תפס כמו אש בשדה קוצים מאז הסדרה. משמש כמעין גרסה משופרת ל"וכו' וכו'" או "בלה, בלה, בלה". יאדה, יאדה, יאדה הוא הדרך לקצר סיפור ארוך ומרובה פרטים או להעלים פרטים חשובים מסיפור עסיסי.


 

Not that there's anything wrong with thatג'רי וג'ורג מזוהים בטעות כזוג ומנסים להבהיר שהם לא הומואים, לא שיש לי משהו נגד הומואים / לא שמשהו לא בסדר בזה. הפרק זכה בפרס מטעם GLAAD - ארגון לזכויות הומוסקסואלים ולסביות.

I prefer not to run - אני מעדיף שלא לרוץ / להתחרות / להתמודד – הגרסה הסיינפלדית לאמירה האיקונית של בארטלבי הלבלר,
גיבורו של הרמן מלוויל – I would prefer not to. ג'רי סיינפלד נמנע מתחרות ריצה חוזרת עם יריב ותיק מימי התיכון.

 



לקריאה נוספת:
ה"רולינג סטון" – 15 מונחים מסיינפלד, כאן

ה"ניו יורק פוסט" – 25 התרומות המוצלחות ביותר של סיינפלד לשפה האנגלית, כאן

מילון סיינפלד, כאן

ה"גרדיאן" – בוחן פתע: זהו את השורות הגדולות של סיינפלד, כאן

 

הטל ספק בכול

11 תגובות

מפעם לפעם אנחנו רואים שיתופי פעולה בין בלוגים העוסקים בתחומים דומים, ולאחרונה היה שת"פ מרתק בין בלוגים ספרותיים. הוא כונה "שאלה עוברת" ואפשר לקרוא עליו ולהיכנס לרשומות המעניינות דרך הבלוג של ירין כץ, קורא בספרים.
גם אנחנו, כמה מתרגמים, החלטנו להתכנס לפגישה וירטואלית, להזים את השמועות על מיזנתרופיה וכישורים חברתיים מפוקפקים ולחבר רשימת טיפים, או ליתר דיוק לחשוב מה הכי חשוב לנו להגיד למתרגמים אחרים. ההנחיות היו ליצור קשר עם מתרגם או מתרגמת שאנחנו מעריכים, לבקש מהם עצה למתרגמים ולהוסיף טיפ אחד משלנו.
היוזמה הגיעה מיעל כהנא-שדמי, יעל סלע-שפירו ואינגה מיכאלי, והיא שימחה אותי במיוחד, כי כשפתחתי את הבלוג שלי (באיחור אופנתי, עכשיו שיש האומרים שבלוגים הם פאסה…) גייסתי אומץ, יצרתי קשר והצגתי את עצמי ואת הבלוג החדש. זו הזדמנות להגיד להן, ולענבל שגיב-נקדימון, נינה רימון-דייוויס ושלומית עוזיאל, תודה על התגובות וההיענות. נעים ומחזק להרגיש חלק מקהילה, גם אם היא וירטואלית, במיוחד אחרי שנים רבות של עבודה לבד ובשקט.

טיפים. מי לא אוהב טיפים? דף החדשות שלי בפייסבוק מלא טיפים. 5 טיפים לחיים שמחים יותר, 7 טיפים לאריכות ימים מהאישה השנייה הכי מבוגרת בעולם, 21 מקומות שאנחנו חייבים להספיק לראות לפני שנמות וכו'.

המתרגם שממנו ביקשתי לתת טיפ למתרגמים מתחילים וותיקים כאחד הוא אנתוני בריס.

טוני היה מורה שלי כשלמדתי תרגום בבית ברל. הוא תרגם, בין השאר, את יורם קניוק לאנגלית, והוא מתרגם מחזות ותיק. על ספרו של יורם קניוק חיים על נייר זכוכית בתרגומו של בריס כתבה סוזן זונטג:
One of the novelists I have discovered in translation.

בטוני, מורה מעולה ואיש עם הומור בריטי משובח, בחרתי בין השאר כי שתיים מהעצות שהוא נתן לנו בזמנו נחרתו עמוק בזיכרוני. מדובר בעצות לא מילוליות, במחוות גופניות, שנועדו להדגים מהי חירות המתרגם בעיניו. העצה הראשונה הובעה בהצבת שתי כפות הידיים זו מול זו ובדחיפה החוצה שלהן, כאילו מנסים להרחיב משהו. את העצה השנייה הוא הביע בעמידה במקום ובצעד ימינה או שמאלה, כמי שנמצא בתוך מקום מגודר ויוצא ממנו החוצה. הכוונה כמובן להדגים את ההכרח "לצאת" לעתים מהטקסט שמתרגמים.

הטיפ של טוני לרשומה זו הוא: אחד הדברים הכי חשובים שמתרגם חייב לדעת הוא מתי להגיד אני לא יודע.

One of the most important things a translator must know is knowing when to say I don't know.

ME_390_3MagicWords-640x199

[קרדיט: פה]

לא נותר לי אלא להסכים בכל פה.
אחרי התלבטויות החלטתי שהטיפ שלי הוא להטיל ספק. לא אשכח איך לפני שנים רבות קראתי ב"הארץ" על הפילוסוף הצרפתי מישל פוקולט (כן, בחיי). מובן שמותר לטעות, זה אנושי, וכולנו טועים (ומה יותר קל מלהזדעזע מטעויות של אחרים?). אבל ספק ומעט חשדנות בריאה עשויים למנוע טעויות מסוימות. באחד הספרים הראשונים שתרגמתי, להוצאת רסלינג, העברתי את הטקסט המתורגם לעורך המדעי עם שאלות והערות. על פרק 5 קיבלתי ממנו את ההערה הזאת, השמורה לי עד היום במייל:

מצ"ב פרק חמישי – שמשום מה היה רצוף אי בטחון וספק עצמי כמעט תמיד בלא שום סיבה. את מתרגמת ממש מעולה – אולי בגלל הספק העצמי המייסר הזה

אני רוצה לקוות שחלק מחוסר הביטחון והספק העצמי מאחוריי, אבל אני חושבת שמידה מסוימת ומינון בריא של התכונות האלה, יחד עם מעט ענווה, הכרחיים לעבודת תרגום מצפּוּנית וטובה, כי כשעולה ספק חושבים שוב, בודקים, מחפשים, שואלים ומתייעצים.

לסיום, כל הבלוגים המשתתפים היום נמצאים ברשימת הקריאה הקבועה שלי, כולם מצוינים ומומלצים ולכל אחד הנישה המיוחדת שלו (הוסיפו אותם לרשימת הקריאה שלכם, אם טרם עשיתם זאת!):

יעל כהנא-שדמי
http://yaeltranslation.com/

תומר בן-אהרון
www.tomerbenaharon.com

ענבל שגיב- נקדימון

http://www.metargemet.com/

אינגה מיכאלי
http://im-translator.net

נינה רימון-דיוויס
http://take-ninas-word-for-it.blogspot.co.il

דנית בן-קיקי
http://danitbk.wordpress.com

שירלי פינצי-לב
http://italkit.wordpress.com

פאר פרידמן
http://makropulos.net

גילי בר-הלל
http://gilibarhillel.wordpress.com

שלומית עוזיאל
http://shlomitouziel.wordpress.com

יעל סלע-שפירו
http://transela.com

על תסביך סינדרלה ותופעות אחרות

9 תגובות

העיסוק הגובר בהשמנת יתר, בבריאות ובמראה חיצוני מניב תופעות מעניינות וים של מילים חדשות ומונחים חדשים. על שיעורי האוביסיטי – שְמֵנוּת לפי האקדמיה ללשון עברית או השמנת יתר – הגדלים בארצות הברית בפרט ובעולם בכלל אנחנו שומעים ללא הרף, ויש כמובן רמות שונות. השמנת היתר המסוכנת נקראת בעברית (חידוש נחמד של האקדמיה) אַבֶּסֶת, מונח שהאקדמיה, כך נדמה, לא ממש שלמה אתו בעצמה.

נוסף על אוביסיטי מדברים היום יותר על גלוביסיטי - שילוב של המילים global ו-obesity – מונח שטבע ארגון הבריאות העולמי:

At the other end of the malnutrition scale, obesity is one of today's most blatantly visible — yet most neglected — public health problems. Paradoxically coexisting with undernutrition, an escalating global epidemic of overweight and obesity — "globesity" — is taking over many parts of the world. If immediate action is not taken, millions will suffer from an array of serious health disorders

Controlling the global obesity epidemic, World Health Organization


למרבה האירוניה, כפי שנכתב בציטוט, השמנת יתר עולמית ותת-תזונה דרות בכפיפה אחת ומהוות סיכון אדיר, כל אחת בנישה שלה, לבני אדם בכל העולם.

מ-globesity נגזר מונח חדש – toebesity - כף רגל, או בוהן ליתר דיוק, שמנה.

הפתרון ל"בעיה" זו, פתרון המכונה הליך סינדרלה או ניתוח סינדרלה, צובר פופולריות מדאיגה משהו. מדובר בניתוח שמטרתו להתאים את כף הרגל הנשית לנעל מעצבים (אם בהצרה או עיצוב של כף הרגל ואם בריפוד העקב שמטרתו לאפשר נעילת עקבים גבוהים במיוחד). רעיון העוועים הזה, המזכיר כמובן מנהגים סיניים עתיקי יומין, נקרא גם Loub job על שם  מעצב הנעליים המפורסם כריסטיאן לובוטין. כבוד להיות אדם שעל שמו נקרא הליך ניתוחי שלא היה מבייש את האינקוויזיציה הספרדית ואני מציעה אפוא לשנות את Loub job ל-Loubotomy.
תמורת בין 500 דולר לאלף דולר ומעלה אפשר להפוך לסינדרלה, בתנאי שכף הרגל מתאימה או עברה התאמה לנעל הנחשקת. To die for.

 

Loubs


תופעה זו ותופעות דומות אחרות יוצרות בקרב מגזרים מסוימים הבחנה "מעמדית". נשים שלא יעברו אי אילו פרוצדורות קוסמטיות, אם מסיבות כלכליות ואם מסיבות אחרות, יסבלו כביכול מנחיתות. נשים אלה ישתייכו למעמד קוסמטי נמוך -
 cosmetic underclass.


Gus McGrouther, Britain's first professor of plastic surgery, warns that we are in danger of creating a "cosmetic underclass", a lumpen mass of self-loathing, ordinary-looking people who avoid surgical enhancement for fear of the knife, or silicone poisoning, and lose out as a result.

—Lesley White, "What happened to your face?," The Times, February 11, 1996


מונחים אחרים ברוח הזמן הם Freshman 15 - המשקל בפאונדים שסטודנטים בקולג' מעלים בממוצע בשנה הראשונה ללימודיהם.

Generation XL - דור האקסטרה לארג'.

Facebook facelift - ניתוחים קוסמטיים שאנשים עוברים כדי להיראות טוב יותר בפייסבוק (מה קרה לפוטושופ הישן והטוב??):

An increasing number of young people are going for cosmetic surgery so that their profile pictures look perfect. Cosmetic surgeons have coined a term for the phenomenon — the Facebook Facelift. —Nalini Ravichandran, "Rise of the 'Facebook Facelift': How young men and women are turning to surgery in the quest for the perfect profile picture," Mail Online India, May 1, 2013.

Imagined ugliness  - כיעור מדוּמיין. לפי כתב העת האמריקאי לפסיכיאטריה, אלפי אמריקאים מפתחים אובססיה ואף הזיות כלפי איבר מסוים בגוף או בפנים עד כדי דיכאון והתנהגות אובדנית. רבים עוברים ניתוחים קוסמטיים כדי לתקן את אותם פגמים זעירים.

Mommy makeover - נשים שעוברות ניתוחים אחרי לידה או לידות כדי לחזור לגוף שהיה להן קודם:


  A growing number of women are undergoing mommy makeovers – plastic surgery procedures that restore their post-pregnancy bodies (WebMD)


דומה אך שונה הוא ה-Cougar Lift, ניתוח קוסמטי שנשים מבוגרות יותר עוברות כדי להגדיל לכאורה את סיכוייהן לצאת עם גברים צעירים:

The 'Cougar Lift' Trend: Older Women Filling Out For Youthful Looks.
In two years, the number of women aged 45 and over receiving breast enhancements has doubled (24-7 Press Release).


חרף הכתבות, המאמרים, הסטטוסים ורשימות הטיפים המאיימים להטביע אותנו מכל עבר, רבים מאתנו אינם אלא מִשתַּמטֵי סלטsalad dodgers, אנשים שמתנזרים ממזון בריא, שאורח חייהם יוֹשְבָני והם סובלים, או עלולים לסבול בהמשך החיים, ממחלת הישיבה

 

salad dodger
[Salad Dodger. Plain lazyהחולצה מפה]
Sitting Disease, הגורמת לעלייה במשקל, מחלות לב ושלל בעיות בריאות אחרות (למידע מדכדך משהו, ראו למשל כאן).

אנקדוטות: הלחם של כל יום

השארת תגובה

עוד ספיחים משעשעים מביקורו בישראל של יקיר הבלוג, האפיפיור (לרשומה קודמת העוסקת בין השאר גם באפיפיור ראו כאן ולרשומונת [עם תמונה משובחת...] בדף הפייסבוק של הבלוג ראו כאן):
האתר YNET דיווח היום, 29 במאי, שנחשף הפתק שהאפיפיור הטמין בכותל (מה זה נחשף? זה לא אמור להיות חשאי??) והפתק נפתח במילים אלה:

אבא שלנו שבשמיים, שהשם שלך יהיה מבורך. שתבוא אלינו מהמלכות שלך, ושיהיה הרצון שלך למלוך באדמה כמו בשמיים. תן לנו את הלחם של כל יום.

 

YNET

[תודה רבה לש' חדת העין, שהבחינה בזה בפייסבוק לפניי, ומיהרה לשלוח לי צילום מסך]

המשפט הזה הוא כמובן תרגום לשורות הראשונות מתפילת האדון המפורסמת, Pater Noster, שהנוסח שלה באנגלית הוא כדלהלן:

Our Father in heaven,
hallowed be your name.
Your kingdom come,
your will be done,
on earth, as it is in heaven.
Give us this day our daily bread

ובעברית (לפי תרגום דליטש, שמופיע גם בוויקיפדיה):
אבינו שבשמים,
יתקדש שמך,
תבוא מלכותך ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ.
את לחם חוקנו תן לנו היום.

אם כן במקור – תרגום חופשי. כשעה-שעתיים לאחר מכן כבר תוקן.

להבדיל, האתר "האפינגטון פוסט" שמח לאידו של ה"ניו יורק טיימס" היום וכינה שגיאת דפוס שנפלה בתת-כותרת של מאמר: glaring typo.
הטעות היא במשפט:
Obama Tells West Point Cadets That Critics Misread His Cautious Reponse to World Crises
כלומר,  reponse במקום response כמובן.

הם שמחים לדווח גם על טעות משעשעת קודמת, שאירעה ביום פטריק הקדוש, אז דיווח ה"ניו יורק טיימס" בטעות שפטריק גירש את כל העבדים מאירלנד, בעוד שלא את העבדים הוא גירש, אלא את הנחשים. בכותרת נכתב:
St. Patrick banished the slaves from Ireland and they all came here and they became conservatives
(slaves במקום snakes).

לסיום, ביצוע של The Lord's Prayer באנגלית מפי סוזן בויל

 

Older Entries

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 316 שכבר עוקבים אחריו